כתבות באותו הנושא להקת הריקודים הגאורגית שלווה
המירוץ למליון בגאורגיה
שגריר גאורגיה בישראל - פאטה קלאנדזה
ברכת ראש הממשלה לשנה חדשה
מי בורג'ומי
חברת הטיסות בגאורגיה מאיימת בשביתה
ביז'ו
חוטובלי: חבל שדוברות המשרד הגיבה בתקשורת
שריפה בעמק המצלבה בירושלים
לייקים לא ברורים מגיאורגיה

רבנים בעדה הגרוזינית

מנהל האתר - 10/08/2009

רבי דוד באזוב ז.צ.ל רבי דוד באזוב זצ"ל אם נבדוק בהיסטוריה של עמנו, בלי ספק נבחין באישיות הגדולה שעם בואה לעולם הזה נפתח דף חשוב ובלתי נשכח בקורות יהדות גרוזיה, בדרכם הארוכה רצופת הקשיים והסבל שעברו על העדה הזאת. הרי האיש המדובר הוא מייסד התנועה הציונית בגרוזיה. רבי דוד בן מנחם שנולד בצחינוואלי בשנת תרמ"ג [1883], למשפחת מנחם באאזוב . מקטנותו טעם הרב דוד באזוב את חכמת התורה ויחד עם זאת התוודע לאידיולוגיה הציונית. וזה נבע מכך שתחילת ידיעותיו בתורה רכש מאחד האנשים הדגולים ביותר, מהרב אברהם חוולס. מגיל בר המצווה שלו ואילך הוא למד בישיבה ברוסיה ובמדינות בלטיות ושם בד בבד עם העמקת ידיעותיו בתורה העמיק את ידיעותיו באידיולוגיה הציונית. בשנת תרס"ג [1903] רבי דוד חזר לגרוזיה והתחיל לכהן כרב הקהילה באוני. הוא היה הראשון שהקים שם בשנת תרס"ד [1904] תלמוד תורה. למרות שהמוסד הפסיק את פעילותו מהר למדי, הוא חידש אותה בשנת תר"ע [1910]. החל מאותה תקופה התרחבה פעילותו של הרב דוד באזוב כמנהיגה של התנועה הציונית בגרוזיה. בשנת תרע"ז [1917] רבי דוד הוזמן לאחאלציחה למלא את תפקיד הרב. תקופת פעילותו זו חלה בד בבד עם המהומות והפלישה מתורכיה לאזור. בעת צרה זו הוא פעל רבות למען יהודי אחאלציחה בפרט ולמען היהודים בכלל והציל אותם מתלאות וסכנות רבות. רבי דוד חזר מאחאלציחה תחילה לקהילת אוני ואחרי כן עבר לגור בטביליסי, ושם התמסר כולו לענייני התנועה ולפעילות הציונית שבה עסק בתנאי המחתרת תחת השלטון הקיים. הוא היה אחד מפעילי העיתון של התנועה הציונית חמה אבראליסה (קול של יהודי) שיצא לאור בכותאיסי בשנת תרע"ח [1918], וגם עבד בעיתון מכאביאלי שיצא בטביליסי בשנת תרפ"ד [1924]. בשנת תרפ"ה [1925] רבי דוד ופעיל הציבור נתן אליאשווילי עשו הכל כדי לאפשר את עלייתם לארץ של שבע עשרה משפחות יהודיות. שהתכוונו להתיישב בפתח תקווה. רבי דוד חזר לגרוזיה ותוך תקופה קצרה נתקל ברדיפות והשגחה של גופי השלטון. הדיכויים בין השנים תרצ"ז – תרצ"ח [1937-1938] יצרו קשיים וגרמו סבל למשפחת באזוב כולה. תחילה נעצר בנו, הסופר והמחזאי המפורסם , הרצל באזוב. הוא הואשם בהיותו אויב העם, ולא שב ממאסרו חי. לאחר מכן, עצרו את רבי דוד ובנו הקטן מאיר, הוא נידון לעונש מוותבירייה, אך בזכות המאמצים של בתו פאני ומאבקה העיקש גזר הדין שלו הומתק לעשר שנות גלות בסיביר. הוא חזר מסיביר בשנת תש"ז [1947], כמה חודשים לפני קום מדינת ישראל. כך כבה עוד לפיד אחד של ההיסטוריה הקשה של עמנו ... [רבני גרוזיה] לבאזוב היו חמישה ילדים: הרצל, חיים, מאיר פניה ופולינה. הספרות העיקרית על חייו של באזוב נכתבה על ידי ביתו פניה באזוב. המוזיאון ההיסטורי-אתנוגראפי ליהודי גאורגיה בטביליסי נקרא על שמו. באוני שבגאורגיה, ובירושלים נקראו רחובות על שמו.
חכם רפאל אלאשווילי ז.צ.ל הרב הראשי ליהודי גרוזיה החכם רפאל אלאשווילי זצ"ל נפטר בכ"ג בסיון תשס"ה (30 ביוני 2005). הרב חכם רפאל אלאשווילי נולד ב-14 באפריל 1934 בעיירה היהודית קולאשי בבית החכם יוסף ורבקה אלאשווילי. אמו היתה בתו של הרב אהרון בותרשווילי – מנהיג רוחני גדול של קולאשי וכל מערב גרוזיה.
רפאל אלאשווילי ז"ל - מהמנהיגים הרוחניים החשובים של יהדות גרוזיה בעת האחרונה, הנצר האחרון של דור הרבנים הדגולים של יהדות גרוזיה במאה ה-20. יהדות גרוזיה מתאבלת על מות מורה ורבה, אשר שירת את הקהילה במשך 52 שנים, ניחם אותה בעת צרה וכאב, היה לדרשן ונואם אהוד, היה מנהיג ואב רוחני.
חכם מיכאל שימשילשווילי ז.צ.ל חכם מיכאל שימשילשווילי זצ"ל תסכימו עמי, כי אין לגולל את קורותיו של כל ישוב יהודי ללא תיאור חייהם ומפעלם של האישים הדגולים אשר פעלו בו, בייחוד אם זכרם היה לאות ומופת עבור העם כולו. לאנשים כגון אלו ניתן ללא ספק לשייך את חכם מיכאל שימשילאשווילי. חכם מיכאל בן דניאל נולד בשנת 1889 באוני, וכאן רכש את ידיעותיו היסודיות בתורה. באם הבחינו בתלמיד בעל כישרון יוצא דופן בלימודי התורה, נהגו תלמידי החכמים לפתח בו כישרון זה ולסייע לו לעלות על הדרך הנכונה. כך קרה גם עם ח' מיכאל, אשר חונך על ידי תלמידי החכמים לעבודת ה' ושימוש הקהילה. לאחר שהוכשר הופקדו בידיו בשנת 1916 תפקידי מחזן ושוחט, שאותם הוא מילא עד סוף חייו. איזו היא הזכות הגדולה יותר לה יכול לזכות אדם מאשר שירות ה' וקהילתו, מה גם אם זכה לכבוד וסמכות רבה. חכם מיכאל אהב את קהילת אוני ובני הקהילה גמלו לו באותה מידה . שכן הוא חלק את צרותיהם כמו גם את שמחותיהם. חכם מיכאל היה ללבם ונשמתם של תלמידי החכמים המרובים של אוני. הוא נשא לאורך עשרות שנים את המשא הכבד של שירות הזולת, אך תמיד היה לידידם הרוחני. מרי אמשיקאשווילי נזכרת: כאשר סבי חכם מנשה צ'צ'אשווילי, כעת בן מאה שנים, נפל למשכב והיה מרותק למיטתו בחוסר אונים, באו לבקרו בני קהילת אוני כולם. לעולם לא אשכח אירוע אחד אשר נחרט בזיכרון ילדותי, יום אחד בא לבקר את סבי אדם בשם חכם מיכאל, הוא היה גבוה ויפה תואר. והתהדר בזקן ארוך ולבן, באותו רגע סבי שכב ללא הכרה. אנו, בני ביתו המודאגים חגנו סביבו בשומענו את קולו של חכם מיכאל סבא כאילו נעור, הידידים הותיקים קרצו בעיניהם אחד לשני וחיוך על שפתותיהם ומלמלו בלחש בשפה אשר לא היתה מובנת לי. מכל דבריו של חכם מיכאל הצלחתי להבין משפט אחד בלבד, אותו אמר לסבא "אל תלך חכה לי", ולקראת הערב סבי אכן חש בשיפור קל, לאחר מספר ימים אף שתה מים בכוחות עצמו, ונפטר רק כעבור 10 ימים .כמה דקות בדיוק לאחר מכן הודיעו על עוד בשורה מזעזעת חכם מיכאל שהיה בדרכו לבקר את סבי, נפל בפתאומיות ונפטר וכך, מולאה ההבטחה שהבטיחו באותו יום בלחש, שיעזבו את העולם יחד. זה קרה ב-ח' אייר תש"כ [5.5.1960] כל קהילת אוני ספדה את חכם מיכאל שימשילאשווילי. הלך לעולמו אדם אשר היה אהוב על כולם – החכם השוחט וגומל החסדים.
רבי מיכאל טטרואשווילי ז.צ.ל רבי מיכאל טטרואשוילי זצ"ל רבי מיכאל בן שמואל טטרואשוילי, נולד בשנת תרס"ו [1906] בכפר קולאשי. רבי מיכאל יתייתם בגיל צעיר מאוד ואת גידול הילדים לקחו על עצמם אמו ודודו, חכם ישראל טטרואשוילי- הדוד, לימד את אחיינו תורה וגם לימד אותו מקצוע: שחיטה, מילה וחזנות. השקעתם לא איחרה להניב פירות, ר' מיכאל הצעיר עמד לשירות הקהילה לתקופה קצרה, ולאחר מכן עבר לסוג'ונה לעבוד כשוחט, במקביל עבד יום יום בבית המלאכה של ה"ייבקומבד" [הוועד למען היהודים העניים] בייצור מוצרי טבק. בשנת תרצ"ז [1937] עקב גזרות השלטונות שאסרו כל פולחן דת, השלטונות עצרו את הרב של בית הכנסת החדש בקולאשי רבי יוסף מיכאלשווילי [גיטולה]. השלטונות במשפט הטביעו את הכינוי "אויב העם" והגלו אותו לסיביר. קהילת היהודים של קולאשי כמו גם יהדות גרוזיה כולה קיבלה את הבשורה בצער רב, אך בו בזמן קהילת קולאשי החלה מיד לדאוג לממלא המקום הראוי. בהמלצתו החמה של חכם ישראל טטרואשוילי קהילת קולאשי הזמינה מסוג'ונה את ר' מיכאל טטרואשוילי לקבל עליו את כס הרבנות, למרות הסכנות שהיו כרוכות בדבר. ר' מיכאל לא היסס לרגע ולקח עליו את העבודה. ר' מיכאל לא רק שימש כרבה של הקהילה, אלא רצה לקחת חלק בכל דבר שבקדושה, והיה גם עוסק בשחיטה לאנשי הקהילה, היה מל את התינוקות, ומלמד תינוקות של בית רבן. תוך סיכון עצום, שמה חס ושלום יתפסו אותו גם השלטונות, ובמקרה הטוב יגלו אותו לסיביר. ר' מכיאל שירת את קהילת קולאשי במשך 35 שנה, עד לעלייתו לארץ בשנת [1972] הוא החדיר בבני הקהל את יראת השמים ואהבת ה', והאדיר תורה. שלושה מתוך ארבעת בניו מכהנים וכיהנו כרבנים בבתי הכנסת של העדה. חכם גבריאל, אפרים ומנשה. הרב מיכאל טטרואשוילי נפטר בשנת תשל"ז 1977.
רבי אבישי ג'נאשווילי ז.צ.ל הרב אבישי ג'נאשווילי זצ"ל הרב הגדול של העיר וואני, אבישי בן משה ג'אנאשוילי נולד בשנת תרמ"ט [1899] בקולאשי, את ילדתו העביר בכפר קולאשי שם למד תורה בישיבה של קולאשי. עוד בילדותו של הרב אבישי ניכר היה בו אהבתו הרבה לתורה. ואת מסירות נפשו לזולת. כשרבי אבישי גדל והתבגר נשא אשה מהעיר וואני ושם גם השתקע. כשהגיע לעיר וואני מיד חיפש את בית המדרש והתלמודי תורה, על מנת להפיץ את התורה ברבים, דאג להוסיף עוד ילדים לחיידר על מנת ללמוד תורה, וכן דאג לשעורי תורה למבוגרים, חבורת תהילים, חוק לישראל, מעמדות ומשניות וכו'. בתקופת המלחמה כשהיה מחסור בשוחטים קיבל על עצמו ללמוד את מלאכת השחיטה ביסודיות על מנת לדאוג לצאן מרעיתו שיהיה להם אוכל כשר למהדרין. את ההסמכה לשחיטה קיבל מהרב הדגול הרב ישראל תתרואשוילי שהיה ידוע ומפורסם בדקדוקיו בהלכה, וכן בגדלותו בתורה. רבי אבישי הפך ללבה ולנשמתה של הקהילה, חלק עמה את שמחותיה כמו גם את צרותיה, הוא התמצא גם ברפואה ובשל כך עזר לחולים רבים, היה מלומד גם בקבלה והשתמש בה לשם ריפוי החולים, ובנוסף לכך לימד ילדים חולים שהיה קשה להם להגיע לתלמוד תורה. היה ידוע במאמרו "לא מוותרים על נשמה יהודית". רבי אבישי היה נערץ ומכובד וסמל לדוגמא אישית של מסירות נפש והקרבה, לא רק על תושבי וואני אלא גם על התושבים הגרוזינים הלא יהודים. בשנת תשי"ג [1953] התחילו רדיפות הרבנים, שכל מי שהיה עוסק בעבודת הקודש, היה בסכנת הגליה לסיביר או ח"ו מוות. מעשה שהיה באחד הימים ההם. הגיע צו ממיליצית וואני שיש לאסור את רבי אבישי בגין עסוקיו בתורה והפצת היהדות. ניגש הקצין בעצמו אל ר' אבישי והזהיר אותו שהוצע נגדו צו ועליו להימלט על מנת להינצל. ר' אבישי שמע לעצתו והתחבא כמה ימים בעיר אחרת, אבל כששמע שבקהילה יש מחסור בבשר כשר, חזר ר' אבישי אל וואני וביקש משמשו שיקרא לראש המילציה על מנת לסייע בידו שיוכל לשחוט לקהילה בשר. ראש המילציה התנגד לעזור לרב בטענה שזה מאד מסוכן, וגם הוא יהיה בסכנה, אך ר' אבישי בשלו, בעזרתך או לא בעזרתך אני אשחט בשר לקהילה. צרכי הקהילה קודמים לשלומי, כך טען באוזני ראש המליציה. כשראש המליציה שמע את דבריו של הרב שנאמרו בתקיפות, לא נותר לראש המליציה ברירה אלא לסייע לרב בשחיטה מפאת כבודו. לימים מת סטאלין י"ש ותלמידי החכמים בגרוזיה נושעו מהסכנה, לאחר שהסכנה שריחפה על הרבנים בגרוזיה בוטלה, והרבנים יכלו לעסוק בפולחן דת. רבי אבישי החל לעסוק בשיפוץ בית הכנסת והמקווה של וואני יחד עם הגבאים. וגם זכה לראות את פרי עמלו. הרב אבישי דאג גם שיהיו רבנים ממשיכי דרכו וגם לדגל דור של רבנים ותלמידי חכמים. הרבנים שהוא דאג להדריך וללמד היו חכם אפרים מיכאלשווילי וחכם שמואל צ'לכשוילי ז"ל.
רבי שמואל צלכשווילי ז.צ.ל רבי שמואל צלכשווילי זצ"ל ר' שמואל בן דוד צלכשוילי נולד בוואני בשנת תרצ"ט [1939] את השכלתו בתורה רכש מהרב הראשי של וואני, רבי אבישי ג'אנאשוילי, לאחר שסיים את לימודו אצל ר' אבישי, נסע רבי שמואל ללמוד בישיבה במוסקבה במשך ארבע שנים, בישיבה המפורסמת הנ"ל למדו גם כן הרבנים החשובים: הרב אריה לוין, והרב שמעון טרבקה ועוד. בישיבה זו הוסמך הרב שמואל לרבנות, וכשסיים ללמוד בישיבה, חזר לעיר הולדתו וואני, והתחיל לשמש בקודש. עם פטירתו של הרב הראשי של אוני ר' אבישי ג'אנאשוילי, בשנת תשכ"ג [1963] החליטה הקהילה פה אחד למנות את ר' שמואל כמנהיג של הקהילה ברוחניות ובגשמיות. רבי שמואל היה ידוע כאיש שמדקדק בקלה ובחומרה, וכך היה דורש מצאן מרעיתיו, אצל הרב שמואל לא היו פשרות בעניין של "שולחן ערוך" ואורח חיים יהודים למרות כל הקשיים הן מצד השלטונות והן מצד הקשיים הגשמים שהיו ליהודים בזמנים ההם. ר' שמואל היה עושה ימים ולילות למען הקהילה, והיה שם דגש על הילדים תינוקות של בית רבן, תמיד היה אומר "אם אין גדיים מאין תיישים" . בשנת תשל"ב [1972] עודד את הקהילה לעשות עלייה לארץ הקודש ויחד עם הקהילה זכה לעלות לארץ הקודש. רבי שמואל התיישב בעיר קרית מלאכי וגם שם הוא שימש כראש הקהל של הקהילה. פעל ימים ולילות על מנת להקים את בית הכנסת של העדה בקרית מלאכי. רבי שמואל וגיסיו, רבי משיח מיכאלשוילי, רבי אהרן חחיאשווילי ורבי שבתאי מיכאלשוילי פעלו רבות ביחד על מנת לחזק את הקהילה מבחינה מוראלית ורוחנית וגשמית עכב קשיי הקליטה בארץ. לאחר תקופה קצרה ר' שמואל חלה במחלה ונפל למשכב, כעבור זמן קצר נפטר, והוא בגיל 45 שנים, בשנת תשמ"ד. פטירתו המהירה בטרם עת הכה בתדהמה את הקהילה ואת כל העדה בארץ, אלפים נהרו להלויתו לחלוק לו כבוד אחרון. הכאב והצער היה נראה על כל הבאים. מלבד רבני העדה ותלמידיו נכחו גם אנשים שלא זכו להיות במחיצתו ורק שמעו עליו, וגם עסקנים ופעילי ציבור רבים. לאחר פטירתו הרבנית מרו הוציאה ספר על פעילותו וחייו של בעלה ובו שיקפה בבהירות רבה את דרכו המבורכת של רבנו האהוב הן בלימוד התורה והן במסירותו לפתרון בעיותיה של הקהילה ברוחניות ובגשמיות.
חכם דניאל אז'יאשווילי ז.צ.ל חכם דניאל אז'יאשווילי זצ"ל חכם דניאל בן שבתי נולד בבאנדזה בשנת התרפ"א 1921 . הוא למד את התורה מהרב המכהן אז בבאנדזה, הרב הגדול יצחק מרדכישוילי, שאף סמך את ידיו עליו לאחר מכן היה ממשיך דרכו ברבנות ובהנהגה. את השאיפה ללימודי התורה עורר בו אחיו הגדול רבי מישאל, שהיה משקיע ימים ולילות על מנת שהוא ואחיו ילמדו תורה למרות כל הקשיים והיסורים שהיו. כידוע תלמידי החכמים שלנו שילבו את פעילותם הרוחנית עם העבודה הגשמית. מבחינה זו חכם דניאל לא היה יוצא דופן. טרם התחיל לכהן בתפקידו כחכם, הוא עבד משנת התרצ"א –תשט"ו 1931 עד שנת 1956 בקולחוז ונחשב לאישיות מוערכת. רבי דניאל שימש את קהילת באנדזה לאורך 25 שנים. במשך שנים אלה הוא פעל רבות הן בגשמיות והן ברוחניות לטובת צאן מרעיתיו, כמו כן זכה לסמכות אדירה בכל הקהילה ובכלל היה אהוב על הבריות . חכם דניאל לא חסך אפילו את פת לחמו האחרונה, ונתן את כל אשר יכל לנזקקים. הוא לא בחל באמצעים על מנת לעזור למוכי הגורל ומרי הלב. הוא זכה להערכה רבה גם בזכות יחסו החם ומלא הכבוד כלפי הזולת. הוא היה אוהב בריות מטבעו והיה בעל חוכמת חיים יוצאת דופן. רבי דניאל עשה כל שביכולתו על מנת להנחיל ושמר את השלום והכבוד ההדדי בקרב קהילתו. רבי דניאל שימש דוגמה מצויינת לערכיו של האדם. בשנת התשל"ב 1972 רבי דניאל עלה לארץ והתיישב בקריית אתא כאן המשיך את שירות הקהל בבית הכנסת של יוצאי גרוזיה שברחוב יוסף טל. גם 15 השנים שבהן כיהן כרב בישראל קנו לו את שבחיה, אהבתה, נאמנותה וכבודה של קהילתנו הקדושה. הוא המשיך ושירת את קהילתו במסירות עד שנת התשמ"ז 1987. רבי דניאל נפטר בשנת התש"נ 1990. יהי זכרו ברוך.
חכם סימון ריזינאשווילי ז.צ.ל חכם סימון ריזינאשווילי זצ"ל בין רבני יהודי גרוזיה של המאה הקודמת מוזכר תמיד חכם סימון בן משה. הוא נולד בכותאיסי בשנת תרי"ד [1854], חכם סימון למד תורה ב"חדר" היה שקדן ותלמיד חרוץ גם בלימוד התורה וגם בלימודים כללים, למד מהרבנים ששימשו באותה עת, כותאיסי = ירושלים של גרוזיה, היהודים הגרוזינים שגרו בכותאיסי היו אומרים שמ"כותאיסי תצא תורה"! עוד בשנות נערותו התגלה כמחונן בתורה. בגיל 20 ח' סימון הנער הצעיר כבר עמד לשירות הקהילה. הוא נחשב לאדם משכיל מאוד, משום התמצאותו בחינוך הכללי בנוסף לחינוכו התורני. דוגמא אחת מרבות לכך ניתן למצוא בשנת תרמ"א [1881], כאשר בטביליסי נערך כנס של אדריכלים אחת מקבוצות המשתתפים ביקרה גם בכותאיסי. בין האורחים היה חוולסון - המדען המפורסם בעל שם עולמי והמומחה להיסטוריה היהודית. חוולסון הקדיש מקצת זמנו לביקור אצל החכם הצעיר סימון, אשר שאל בשלום האורח בעברית שגורה. ביניהם התנהלה שיחה בעניני היסטוריה בקיאותו של חכם סימון מייד הדהימה את הפרופסור אשר הביע התפעלות רבה מהנער הצעיר שהיה מוכשר מאוד . חכם סימון היה פעיל רב תחומי. מאמריו פורסמו בעיתונים רוסיים ובהם הוא נגע בבעיות הבוערות בחיי היהודים. בין השנים תרמ"ו – תרמ"ט [1886-1889] חכם סימון ערך והוציא לאור ספר ללימוד הלשון העברית אשר יועד ליהודים גורגים ושהודפס באותיות דפוס עבריות. הספר הוצא לאור גם בירושלים בשנת תרנ"ב [1892]. חכם סימון היה מפורסם ומקובל גם בקרב הציבור הגורגי במידה כה גדולה, שהמדענים הגורגים פנו אליו פעמים מספר לייעוץ ולעזרה בענייני התרגום לשפה הגורגית. אולם חייו לא היו שקטים, היחסים המתוחים בנו לבין אחדים מרבני כותאיסי שנגרמו כתוצאה מחילוקי דעותיהם בנושאי החינוך וההשכלה של יהודי גרוזיה אילצו אותו לעזוב את העיר ולעקור לאסיה התיכונית (בוכרה ,סמרקנד). כשהגיע לסמרקנד אנשי הקהילה מינו אותו לרב שלהם ושם החל לעסוק בצורכי הציבור הגשמים והרוחניים. חכם סימון נפטר בשנת תרס"ב [1902] בכותאיסי.
חכם משה חיים אייבזאשוילי ז.צ.ל חכם משה חיים אייבזאשוילי זצ"ל כבר מימי קדם היהודים נרדפו ודוכאו על ידי העמים הגויים, כך היה בתקופת השלטון התורכי והמהפכה הבולשויקית בגרוזיה. השתוללות הפשע, הביזה והאלימות ברחובות הביאו להתדרדרות המצב הכלכלי כמו גם הרוחני של יהדות גרוזיה אשר בנוסף לכל אלה סבלה מרדיפות ועריצות השלטונות ומהמדיניות המשפילה בה נקטה ההנהגה התורכית. כל התחלואות הללו היו מנת סבלה של העיר אחאלציחה. למרות כל הדיכויים והקשיים, רבני גרוזיה מסרו את נפשם על הפצת התורה ועל שמירת דרך ישראל סבא. חכם משה חיים נולד באחאלציחה בשנת התרנ"ה [1895], כבר בילדותו חש מועקה והיה אכול דאגה לציבור היהודי לנוכח בעיותיהם הרבות, בגשמיות וברוחניות. מאחר והתחנך ברוח התורה בידי הוריו ובידי הרבנים הגדולים והקדושים שפעלו באחאלציחה. כבר בילדותו התגלה כמתמיד ועילוי, שכל רצונו ומהוו היה ללמוד תורה ולזכות את הרבים ולדאוג לכל קהל עדתו ברוחניות, כמו כן קולו הערב הנעים את אוזניהם של בני קהילת בית הכנסת התחתון בתפילותיו וקריאת התורה שלו. בגיל 16 המשיך את לימודו בישיבת אודסה ולאחר סיומה חזר לאחאלציחה מולדתו. ובשובו לעיר היה הש"צ במקום הולדתו וכן עסק במסחר, בגלל קולו הערב והזך היו פונים אליו מקהילות רבות ברחבי גרוזיה וגם מחו"ל ובכל מקום אליו הגיע הוא זכה באהדת וכבוד הקהל, בזכות קולו הייחודי ואופן ביצוע התפילה שהקסימו רבים. תפילותיו ומיומנות השירה שלו הדהימו וגרמו להתפעלות קהילות רבות בערים גדולות כמו סלוניקי שביון, ברצלונה שבספרד, ונציה שבאיטליה ועוד. בשנת התר"פ [1920] חכם משה חיים עבר לגור בטביליסי. כאן עסק במלאכתו ובמקביל עבד בחזנות בבית הכנסת של אנשי אחאלציחה. באמצע שנות ה-20 עקב סידורי עיסוקו הזדמן לגור באזורים שונים בגרוזיה אוזורגתי, אימרתי, גורי, כארלי, בוגומי ואחרים. היכן ששהה, נעשה לחזן הרצוי ביותר בקהילה. עד היום הבאתומיים הוותיקים לא שוכחים את תפילותיו ופיוטיו הייחודים, שהיה מרטיט לבבות השומעים אותו ומסירות נפשם למען תינוקות של בית רבן. חכם משה חיים עסק גם במלמדות ושיתף את הילדים בחכמת התורה בלא שום שכר. בשנות חייו האחרונות חכם משה חיים עבד בחזנות בבתי הכנסת של אנשי אחאלציחה וכן בבית הכנסת האשכנזי בטביליסי, עד עתה נשמר בקרב בני הקהילה נועם קולו המשכר בו ביצע את התפילות. בני קהילת טביליסי כולם הגיעו ביום פטירתו בשנת התשי"ט [1959] ללוותו בדרכו האחרונה, הם נפרדו מהרב המכובד ולבם מלא אהבה והערצה.
חכם שבתאי ביניאשווילי ז.צ.ל חכם שבתאי ביניאשווילי זצ"ל רבי שבתאי בן שמשון נולד בסאצ'חרה בשנת התרנ"ז [1897] כבר מילדותו למד את התורה בחריצות ושקדנות, שתי תכונות אשר איפיינו אותו לאורך כל חייו. לשם העמקת ידיעותיו נסע לברטיסלב ללמוד בישיבתו של הרב הגדול "חפץ חיים", לאחר סיום הלימוד בישיבה חזר לסאצ'חרה לעיר מולדתו, מאז ואילך, הקדיש את כל חייו לשירות הקהילה כחזן ותלמיד חכם. ילידי סאצ'חרה זוכרים היטב, כי נדירות היו הפעמים בהן היה אירוע כלשהו שבו לא נשמעו ברכותיו אותן זימר בקולו הערב, הוא ערך וכתב כתובות עבור זוגות צעירים בסאצ'חרה, וכמו כן נחשב למלמד ילדים מעולה. במהלך חייו חינך דורות שלמים בעיר, עד היום זוכרים ילידי סאצ'חרה, באיזו מסירות נפש עסק חכם שבתאי בעיסוקו, ידוע כי בתקופת הדיכויים כשהיה מסיים ללמד את הילדים, תמיד היה מונע משליחתם יחד לביתם, והיה משלחם חלקם בדרך הדלת הקדמית ואת החלק האחר דרך הדלת האחורית, כמו כן היה בודק את כיסיהם על מנת לבדוק אם הסתירו את ספרי הקודש היטב על מנת למנוע את עצירתם על ידי השלטונות הסובייטים, אלה היו זמנים קשים ומסוכנים, וחכם שבתאי היה תחת סכנת מאסר מתמדת באם ביו מגלים השלטונות את פעילותו האסורה, עם כל זאת ותוך סיכון חירותו וחייו המשיך חכם שבתאי בעבודת ה' ועשה זאת בתמימות, במסירות וטוב לב אינסופיים. אנשים הכירוהו את רבי שבתאי כרבי בעל שם של אדם טוב והגון, אשר היה נותן גם את פת לחמו האחרונה לנזקקים, וזכה למעמד נשגב ולאהבתה של קהילת סאצ'חרה גם היום ניתן למצוא בין ילידי קהילת סאצ'חרה בארץ את חניכיו ותלמידיו אשר מחנכים גם הם את ילדיהם ונכדיהם ברוח עבודת ה' של רבם. רבי שבתאי בן שמשון עלה לארץ בשנת התשל"ב [1972] התיישב בנתניה בשכונת אזורים ושם בראש מעייניו את הקמת בית הכנסת במקום. הרב שבתאי תמך בבני הקהילה, ועמד בראש מבצע הקמת בית הכנסת ליהודים יוצאי גרוזיה בנתניה, למרות שקהילת סאצ'חרה הייתה כבר עשירה בחכמים מעולים ביותר, חכם שבתאי לא חש מחסור באהדה וכבוד רב אותם חלקו לו בזכות ייחודו, מעלותיו הרבות והתבלטותו בעבודת קודש. רבי שבתאי נפטר בשיבה טובה בשנת התשנ"א [1991] והוא בן 94 , זכרו יחיה לנצח בלב קהילתו ועדתנו כולה.
חכם חיים אליאשוילי ז.צ.ל חכם חיים אליאשוילי זצ"ל חכם חיים בן דניאל נולד בשנת 1888 בירושלים. שם למד בישיבת "תורת אמת" לאחר מכן בגימנסית "אליאנס" . לאחר סיום הגימנסיה, המשיך ללמוד בישיבת הרב קוק בירושלים. בהיותו בוגר ישיבה, בגיל צעיר מאוד, הדהים את הרבנים בידיעותיו בתורה, באופנו הייחודי של העברת הידע ואומנותו הרטורית ושליטתו בשפות, הוא שלט בתשע שפות. לכן זכה להתעניינות רבה, ואין זה מתמיה, שכאשר בין השנים 1909-1910 עלתה שאלת הרבצת התורה בגרוזיה ושליחת שליחים, הוא היה בין הראשונים שמונו לתפקיד. הוא נשלח לגרוזיה יחד עם הרבנים: יצחק מרדכיאשוילי, בן-ציון אפרמאשוילי, ירמיהו חחיאשוילי ודוד ג'נאשוילי. תחילה רבי חיים הגיע לסאצ'חרה, בה באותה עת פעלו כבר רבנים גדולים רבים. קהילת סאצ'חרה קיבלה את הצעיר באהבה והתפעלות ותוך זמן קצר זכה לאהדתם וכבוד רב בשל בקיאותו, אופן ביצוע התפילות שלו ושימוש בשיטה מיוחדת בהוראת התורה לילדים. רבי חיים התחתן שם בסאצ'חרה, עם ילידת המקום. כבר בחודשים הראשונים של השלטון הסובייטי (1921) הוא חזר לירושלים יחד עם בנו דניאל שהיה בן שבע , השאיר אותו אצל הוריו, וחזר לגרוזיה על מנת להשיב לירושלים את שאר משפחתו אך הגעתו הקבילה לסגירת הגבולות ע"י השלטונות ורבי חיים נשאר כלוא בגרוזיה. בעקבות זאת רבי חיים עבר לעבוד בקולאשי, אך כעבור מספר חודשים, בפרט בשנת תרפ"ג (1923) בהזמנת קהילת בית הכנסת "הפרח הירוק", עבר לגור בכותאיסי. מדובר בתקופה בה השלטונות סגרו את כל בתי הכנסת ברחבי גרוזיה, ובין היתר גם בכותאיסי. חכם חיים אליאשווילי, היה בין הראשונים שעמדו בראש המבצע להחזרת בתי הכנסת ובתור מיופה כוח מטעם הציבור ערך אישית את ההתכתבות עם השלטונות בנוגע לעניין. בשנת תרפ"ד (1924) בתי הכנסת הוחזרו לקהילות. במשך 24 שנים שימש חכם חיים את קהילת כותאיסי. לבו היה געגועים לירושלים- הוא דאג לגורלם של ההורים ובנו שנותרו שם. בשנת תר"צ (1933) יחד עם חסידיו הוא עשה נסיון לעבור את הגבול בסתר. אמנם המעפילים נתפסו ונעצרו ונידונו ל-10 שנות מאסר, אך למזלם אנשי המשטר לא הצליחו לבצע את גזר הדין והנאשמים שוחררו. בתחילת שנות ה-40 רבי חיים נעצר שנית ועונה בגלל אות הקין "אויב העם", המשטר ניסה לשבור אותו רוחנית, אך לא הצליח. רק בשנת תש"ד (1944) שוחרר מהכלא כשהוא מעונה ותשוש. בשנת תשי"ד (1950) בהחלטת הקהילה חכם חיים הועבר לתפקיד רב בית הכנסת "התחתון" –הגדול, ואף הפקידו בידיו את תפקיד הרב הראשי של העיר וזאת בתקופה בה השלטונות סגרו את בתי הכנסת בשנית והחלו ב"ציד" תלמידי חכמים. חכם חיים בהיותו במחתרת, נאלץ להסתתר אצל המשפחות היהודיות במשך מספר חודשים. כאשר נפטר אחד הרבנים הגדולים של זמנינו, האיש הדגול, המאור בתורה ומקדש שם שמיים, דרשן מאין כמוהו, חזן מיוחד במינו, האריה הגדול ומחנך דורות שלמים, עזב אותנו רב דגול. אך אפילו היום, כעבור 35 שנים, כאן בישראל, בני הקהילה שזכו לראותו וחונכו על ידו לא שוכחים את הרב הגדול, חולקים כבוד גדול לזכרו ולשמו. לא קל לשכוח את כאב הימים אשר נחרטו בזיכרון עדתנו כימי עצב. בשל כך,מידי שנה ביום פטירתו מתקבצים בירושלים אנשים מכל רחבי הארץ על מנת לחלוק כבוד לאיש רב-הפעלים הזה.
חכם מיכאל בותראשווילי (קוצ'יאשווילי) ז.צ.ל חכם מיכאל בותראשווילי (קוצ'יאשווילי) זצ"ל חכם רבי מיכאל בן יצחק נולד בשנת התר"ב [1842] בקולאשי. התחנך ולמד תורה בתלמוד תורה בקולאשי, וכשסיים את לימודיו בקודש עמד לשירות קהילת קולאשי כחזן וכתלמיד חכם. תרומתו של חכם מיכאל לקהילת קולאשי היתה עצומה, במיוחד בנושא החינוך התורני של הילדים, בתלמודי תורה ובישיבה.שפעל ימים ולילות להשרשת היהדות והתורה בקרב הילדים והמבוגרים כאחד. על ידו חונך דור שלם של תלמידי חכמים, שרבים מהם התפרסמו מאוחר יותר לא רק בתחומי קולאשי אלא גם בקרב יהודי גרוזיה כולה. דוגמה אחת מרבות למפעלו העצום של חכם מיכאל ניתן למצוא בתרומתו הרבה לחינוכו התורני של החכם מרדכי בותראשווילי בנו של הרב הגדול אהרון בותראשווילי, בשנת תרס"ד [1904] כאשר נפטר חכם אליהו (ב' אלול תרס"ד) התכנסו בהלוויתו נציגי כל קהילות גרוזיה, הרבנים והחכמים. למרות האובדן הגדול ותחושת האבל הקשה אשר אפפה את יום פטירתו של החכם, הרב הראשי של גוברנית כותאיסי. חכם ראובן אלואשווילי החליט לא לעזוב את המקום עד אשר ימנה את תפקיד הרב בידיים אמינות, ואכן משימת בחירת הרב היתה מפרכת, לפני הקהל הוצגו מועמדים רבים, לבסוף, פנה אל רבי ראובן, החכם מיכאל בותראשוולי בבקשה להעניק את התפקיד לחכם הצעיר חכם אהרון, ואף המליץ עליו באומרו שחכם אהרון חינך אותו אישית, והוסיף שהוא אדם בעל מעלות רבות ומעמדו נכבד מאוד בקרב הקהילה ויוכל להמשיך את פעילות אביו המנוח בכבוד רב, ולהעלות את קרן התורה בקהילתו. נאומו של רבי מיכאל נשמע כנחרץ ביותר, וכך היה, כפי שהובטח. עד ליום פטירתו רבי מיכאל בותראשווילי לא עזב את תלמידיו, הבן הנבחר של הקהילה, חכם אהרון בותראשווילי ויחד הם עמדו שכם אחד בראש מנהיגות קהילת קולאשי, בין השאר הם בנו בניין חדש עבור הישיבה, עמלו יחד בעבודת ה' ועמדו למשמר האמונה. בה בעת ניהלו יחסים קרובים עם אישים שפעלו בגרוזיה באותה תקופה. עם נציגי השלטון דאז, כדי להקל על הגזירות שהיו השלטונות גוזרים על היהודים, על מנת שיוכלו לנהל אורח חיים יהודי. חכם מיכאל בותראשווילי נפטר בשיבה טובה בשנת תרצ"ח [1938] חכם מיכאל היה אדם אשר מילא את ייעודו בחיים והותיר בזכרונם של קהילתו את מורשתו ואת פועליו למען היהדות, והשרשת תורה בתינוקות של בית רבן, זכר של אדם ורב גדול אשר חי למען זולתו ופעל למען השרשת האמונה והגדלת שם ה'. יהי זכרו ברוך.
חכם מיכאל דוידאשוילי ז.צ.ל חכם מיכאל דוידאשוילי זצ"ל באחת הערים היפות ביותר של אימרתי, בשנת התרמ"ד [ 1883] למשפחת ישראל וחנה דויתיאשווילי, נולד בן. לו נתנו את השם מיכאל, שלימים היה אמנם הוריו נפטרו בטרם עתם, אך הספיקו בחייהם להחדיר ללבו של ילדם את אהבת התורה, ולבטא את מסירות נפשם בשמירתה. גם ח' מיכאל היתום ניצל כל הזדמנות שנקרתה לדרכו על מנת להעמיק את ידיעותיו בתורה ולהפנים את חכמתה. בשנת תרס"ז [1907] רבי ראובן אלואשווילי, האישיות הרוחנית הדגולה של יהדות מערב גרוזיה, הבחין בחכם מיכאל, אשר היה אז בן 24, את הנכונות להתמסר לשירות העדה, ומינה אותו לרב בית הכנסת העליון, משם חכם מיכאל הועבר לבית הכנסת הגדול וכיהן בחזנות יחד עם רבי שלום ציקוואשווילי, בקהילת בית כנסת שבה שימשו בתקופות שונות חכמים דגולים כמו, יעקב חובלאשווילי, מיכאל פניקאשווילי, רבי חיים פפיאשווילי, ורבי שבתאי צחוויראשווילי ושמואל לויטן, כבר בשנים הראשונות של השלטון הסוביטי, חכם מיכאל הרגיש בדומה לשאר יהודי גרוזיה, את חומרת איסור לימוד התורה לילדים,עכב הגזרות של הקומוניסטים שאסרו על היהודים ללמוד תורה ולשמור על אורח חיים יהודי. בשנת תרפ"ד [1924] חכם מיכאל ניצל ממעצר, אולם לא חמק מעריצות הדיכוי הסובייטי בין השנים 1937-1938, אמנם לא ישב בכלא, אך לא פעם נחקר ועונה על ידי השלטונות . הייתה זו שנת תרצ"ט [1939], באחד הימים ח' מיכאל ערך חופה לאחד מבני קהילתו, לאחר קריאת הכתובה, בשובו לביתו, ח' מיכאל מצא שם אנשי ק,ג,ב, חרף החיפושים הקפדניים שנערכו בביתו, לא נמצא דבר חשוד מלבד ספרי קודש, עם זאת עצרו אותו, ובביתו נשארו שבעה ילדים יתומים, מתוסכלים ובוכים, באותם ימים עצרו גם את רבי אברהם סלבין. כעבור זמן מה, כאשר שוחררו האסירים שישבו בכלא, הם סיפרו שחכם מיכאל לא נגע באוכל המבושל שם הקפיד לשמור כשרות וקיים את עצמו, רק ממים ששתה, תנאים אלו השפיעו על בריאותו באופן שלילי והוא חלה. חכם מיכאל הועמד לדין באשמת לימוד השפה העברית את הילדים ונידון לעשר שנות גלות בסיביר היה זה יום שחור בשנת 1940, לביתו הגיע מכתב על שמו של ח' מיכאל, ובו היה כתוב הנמען [ח' מיכאל] נפטר, כך הקריב חכם מיכאל את נפשו באדמת סיביר הקרה, כשהוא מעונה ומסור למען העם. כך קידש את שם שמים חכם מיכאל, קהילתו ועדתו אסירת התודה ומלאת הכאב חרטה בלבה וזיכרונה את זכר האדם הדגול הזה אשר הקריב עצמו על מזבח האמונה.
רבי גבריאל דבראשוילי ז.צ.ל רבי גבריאל דבראשוילי זצ"ל קווים לדמותו של האי גברא, מגדולי רבני גרוזיה הרב הגאון, הצדיק והעניו הרב חכם גבריאל דבראשוילי זצ"ל. נולד בשנת התרנ"ו [1896] להורים יראי ה' שומרי תורה ומצוות, רחמים ואסתר ע"ה, בעיר צחינוואלי [אשר נקראה בעבר ירושלים הקטנה של גרוזיה] בבית זה הספוג באהבת תורה יראת שמים טהורה ואמונה תמימה ומסירות נפש, נולדו ארבעה בנים: הבן הבכור רבי משה הקטן זצ"ל, שני לו רבי גבריאל זצ"ל, השלישי רבי מיכאל זצ"ל, והרביעי רבי חכם יעקב דבראשוילי זצ"ל. [מי שלימים היה רבה הראשי של יהדות גרוזיה] ובהשגחה פרטית זכו כולם ללמוד בישיבות קדושות, אצל גדולי הדור שהיו בזמנם, וזכו לאחר מכן להנהיג את יהודי גרוזיה יותר מ - 60 שנה במדינת הקומוניסטים, על אף הקשיים הרבים והרדיפות הקשות שהיו מנת חלקם. כבר מגיל צעיר בעודו ילד,למד בתלמוד תורה שייסד הרב הגאון הרב אברהם חוולס זצ"ל. [אשר היה תלמידו של הגאון המפורסם רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל מקובנה]. חכם גבריאל עשה חיל בלימודו, והצטיין בשקידתו והתמדתו, דבק ברבותיו ושתה בצמא את דבריהם, ונעשה לתלמידו החביב ביותר של הרב חוולס זצ"ל. [וגאון זה הטביע את חותמו בעיר צחינוואלי, והרביץ תורה ברבים. וכל ילדי העיר היו פוקדים את ספסלי הלימודים בתלמודי תורה ובישיבה שייסד, וקול תורה היה מהדהד בכל העיר. הבתי כנסת היו שוקקים חיים ומלאים,וקבעו עתים לתורה ועשו צדקה וחסד עם כולם. כל אורח שהיה מגיע היה מקבל כבוד מלכים ודאגו לכל מחסורם בלב רחב וביד נטויה, והצניעות שאפיינה את הנשים שלא הסתפקו במטפחת אחת לכיסוי הראש, כי אם עם שני כיסויים לחומרא, והיו דוגמא חיה של חינוך יהודי שורשי ומידות נאצלות לכל הסובבים. מבלי להתחשב בגויים הסובבים אותם,"יהודים גאים" עד כדי כך שהיו אומרים,"כי מצחינוואלי תצא תורה"]. ובהמלצתו והכוונתו של רבו, שלח אותו ללמוד בישיבה של גאון הדור אצל רבי חיים סולוביצ'יק זצ"ל מבריסק, וב"ה עבר את הבחינות בהצלחה, וקיבלוהו בישיבה, ושם התייגע ועמל בתורה ושקד יומם ולילה, ולא פסק פומה מגירסא, עד שהפך לעילוי. היה לן בעומקה של הלכה וצלל בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים, וזכה להסתופף בצילו של גדול הדור ר' חיים זצ"ל בביתו 3 שנים ועשה שימוש אצלו, כבן בית בכתב ידו, ובחתימת ידו [התעודה המקורית נמצא אצל בנו, ובעזהי"ת נפרסם בקרוב]. כשסיים את לימודיו, חזר לגרוזיה, הקים משפחה עם הרבנית נעמי ע"ה, ונבחר לכהן כרבה הראשי של סוראמי, הרביץ תורה והנהיג את הקהילה הקדושה של סוראמי למעלה מ - 60 שנה. בנועם הליכותיו ובמסירות נפלאה, פעל גדולות ונצורות למען כבוד שמים, עוסק בצרכי ציבור באמונה, ודואג לקירובם של ישראל לאביהם שבשמים, כי אישיותו היתה טובה ונעימה, זיו פניו והדרו, דמות קורנת הוד, ענוותן, סבלן, מוחל וסולח גם למי שפגע בכבודו. ביתו היה פתוח לתלפיות של התושבים הפונים אליו לקבל ממנו עצה ותושיה, וכל שמחה שהייתה בקהילה הוא היה שם, בריתות , בר מצוה, חתונה. כולם הרגישו בו שהשמחה היתה כאילו שלו, ולשמח חתן וכלה הייתה עבורו מצווה של ממש, והיה שוחט ובודק מומחה, מוהל, דרשן. הבית הכנסת היה מלא כל הזמן והציבור העריצו והעריכו אותו מאוד. תפש מקום נכבד בין רבני וחכמי העדה, והיו לוקחים ממנו עצה ותושיה, זכה לעלות לארץ ישראל בשנת התשל"ג והתיישב בירושלים בשכונת נווה יעקב, וכל שראה את הדרת פניו נתן לו כבוד, הרגישו את קדושתו ואהבתו לכל יהודי. גם בארץ ישראל היה משתדל בכל כוחו להשתתף בכינוסי תורה שהיו מארגנם ארגון "יד לאחים" לבחורי הישיבות מהעדה, שלמדו בישיבות, והוא ואחיו הגדול מאחיו - רבי משה הקטן, היו בוחנים את הבחורים בג' פ"ת [בגמרא פירוש תוספות] והיו מתענגים מהתשובות שקלחו מבחורי ישיבה של העדה. וב"ה זכינו שאיש אשכולות זה היה איתנו, עד שנתבקש בישיבה של מעלה ב – ו' טבת התשמ"ו [1985] . ורוחו ודמותו הייחודית וזיו פניו והדרו,לא תשכח,וילוו תא בניו ובנותיו וכל צאצאיו,ויהי רצון שזכותו יגן עלינו ויהיה מליץ יושר על משפחתו , על תלמידיו, על קהילתו ועל כל עם ישראל, שנזכה לגאולה השלימה והאמיתית במהרה בימינו אמן
חכם יעקב אג'יאשוילי ז.צ.ל חכם יעקב אג'יאשוילי זצ"ל חכם יעקב בן זבולון נולד בכפר באנדזה בשנת התרנ"ז [1896] . לימודיו והשכלתו חינוכו היסודי רכש בתלמוד תורה בחדר ולאחר מכן מתלמידי החכמים אשר פעלו בבאנדזה באותה תקופה. מלבד החינוך התורני הוא רכש גם חינוך כללי ורכש מקצוע כרואה חשבון. לאחר מכן שימש כרואה חשבונות בקולחוז של באנדזה ואחר כך בחובי במשך 30 שנה. בשנת תש"י [1950] עבר לגור בפותי . פועלו בפותי וסוחומי חכם יעקב פעל רבות ובמסירות נפש בקהילת פותי לשירות הציבור ושימש כשליח הציבור כעשור שנים . בשנות ה-60 הוא הגיע לסוחומי, ושם עמד לצדו של רבי שלמה בותראשווילי וביחד דאגו לצורכיה הרוחניים של הקהילה, וכן שימש ארבע שנים כשליח ציבור. חכם יעקב פעל רבות לצורכי הנזקקים והיה עושה ימים ולילות לצורך גמילות חסדים בכל שהיה נוהג לאסוף כסף לנזקקים, לצורך זה היה פונה תחילה לקרובי משפחתו לאחר מכן לאנשי קהילתו. עליתו ארצה בשנת התשל"ב [1972] עלה לארץ, והתיישב בעיר אשדוד. כאן התחיל לשרת את הקהילה באזור ו', כחזן שליח ציבור ומלמד. בחדר התפילה שנמצא בבנין יד שבתאי.
חכם אברהם קיקוזאשוילי ז.צ.ל חכם אברהם קיקוזאשוילי זצ"ל ילדותו ולמודיו חכם אברהם נולד בשנת התרכ"ח [1867] בסאצ'חרה. את חינוכו היסודי רכש בחדר [תלמוד תורה] שפעל אז בסאצ'חרה, בגיל 18 בשנת התרמ"ו [1885] חכם אברהם נסע לארץ ישראל לירושלים ללמוד בישיבה, שם למד את נבכי התורה והתכונן לשרת את הקהילה בתפקיד החכם. לאחר סיום לימודיו בישיבה בירושלים הוא חזר לסאצ'חרה ועמד לשירות הקהילה. אך לבו שאף להגיע שוב לירושלים ולהמשיך את לימודיו, לבסוף שכנע את הוריו, קבל את רשותם ונסע לארץ ישראל ועבר לגור בירושלים. המשך לימודיו כשהגיע חכם אברהם לירושלים הוא לקח אתו זוג משרתים צעיר על מנת לטפל במטלות הבית, כדי להשתקע בלימודו מבוקר עד ערב. בזמן לימודיו הוסמך חכם אברהם כרב , מוהל ושוחט. חזרתו לסאצ'חרה כעבור זמן מה חכם אברהם שב לסאצ'חרה שנית על מנת לסייע לקהילה בגשמיות ורוחניות. מלבד הזכויות הרבות שקנה לעצמו בתיפקודו כרב, חזן, שוחט ומוהל, שייכת לו זכות בפתיחת הישיבה ותלמוד תורה לילדי סאצ'חרה, חזון אותו הגשים בשנת התרע"ב [1911]. תלמוד התורה בסאצ'חרה נחשב לאחד מהטובים ביותר בגרוזיה, הן מבחינת כמות התלמידים והן מבחינת הרמה הגבוהה של הלימודים. בשנת התרע"ו [1916] בתלמוד תורה של סאצ'חרה למדו עד שישים ילדים, שחלק מהם סיימו מספר מסכתות של התלמוד. בשנת התרע"ד [1914] ביקר בסאצ'חרה הרבי הגדול וראש ישיבת צחינוואלי רבי אברהם חוולס. ר' אברהם נדהם מרמת הלימודים בישיבת סאצ'חרה ומכושר הנהגתו של ראש הישיבה חכם אברהם . תלמידיו של חכם אברהם הצליחו בלימודים עד כדי כך שחלק מבוגרי הישיבה נשלחו לישיבות ברסטוב וליטא לשם העמקת ידיעותיהם. השפעתו של חכם אברהם הייתה גדולה וחשובה לא רק בקהילתו ובסאצ'חרה אלא גם בסביבות לסאצ'חרה. בשנת התשכ"ו [1926] עבר חכם אברהם לגור בטביליסי ושלח ידו בעסק פרטי. שם הוא ייסד בית חרושת לבדים, והעסיק משפחות יהודיות נזקקות. יש לציין כי בבית החרושת שלו הגיע לעבוד גם החכם ישראל סלבין , בנו של הרבי הגדול רבי אברהם סלבין, אשר לימים הקדיש שורות חמימות לזכר החכם אברהם בספר זיכרונותיו. שנותיו האחרונות על אף שבשנות חייו האחרונות חכם אברהם כבר לא פעל בתפקיד רב הקהילה עכב מצבו הבריאותי, הוא המשיך להיות פעיל מסור למען הקהילה, עובד ה' נאמן ועושה צדקות בסתר. ראוי לציון גם כן, שהוא זכה לכבוד רב גם בקרב הרבנים כל פעם שהיה נכנס לבית הכנסת של טביליסי, הרבי הגדול עמנואל דודאשוילי היה מוקיר לו כבוד. חכם אברהם נפטר בשיבה טובה בשנת תש"ט [1949] בגיל 82 . הוא הלך לעולמו חסיד אמת בחייו, אדם אשר הגשים את ייעודו והותיר בלב כל מכריו את זכרו הברוך והנצחי
רבי אברהם מנשרוב ז.צ.ל רבי אברהם מנשרוב זצ"ל רבי אברהם בן שמואל נולד בשנת 1912 בצחינואלי . רבי אברהם למד תורה מהרב הגדול של צחינוואלי , רבי אברהם חוולס .בתום לימודיו בישיבה ר' אברהם הצעיר שימש את הקהילה בתפקיד חזן ללא שום שכר.בשנת 1937 אשר הסתמנה באכזריות השלטונות ורדיפת היהודים נעצרו לילה אחד על ידי הקג"ב שבעה מרבניה הגדולים של צחינוואלי . איש אינו ידע עד עצם היום הזה מה עלה בגורלם והיכן נקברו. צחינוואלי נשארה ללא רב , ולמילוי תפקיד השוחט היו מזמינים מטביליסי מדי פעם את רבי עמנואל דויתיאשווילי או רבי ישראל בבאליקאשווילי. באותו זמן החליטה הקהילה ללמד את רבי ישראל את מלאכת השחיטה ולכן ביקשו עזרה מהרבנים הללו.בינתיים התחילה מלחמת העולם השנייה ורבי אברהם גויס לצבא לחזית המלחמה. הוא שב מהמלחמה בשנת 1943 , לאחר שסבל שלוש פציעות ,אך עמד לשרות קהילת צחינוואלי ושירת אותה בתפקיד חזן, שוחט ודרשן עד לעלייתו לארץ. מי ימנה כמה תלאות סבל ובכמה סכנות מצד השלטונות נתקל חכם אברהם במשך התקופה הזאת. די רק לזכור את סגירות בתי הכנסת בצחינוואלי ורדיפות הרבנים אשר התרחשו בין השנים 1952-1953 . רבי אברהם מנשרוב היה אחד העומדים לימין יוזמי ומנהלי מבצע הקמת בית הכנסת הגדול החדש בשנות ה 60. בשנת 1968 בהשתתפותו נוסד מרכז התרבות היהודית, שבו היהודים למדו את הלשון העברית ,למדו את התורה והכירו את ההיסטוריה היהודית. רבי אברהם תמיד היה בקרב האנשים גבוה גבה, מלא חדוות חיים,עם עיניים חכמות וזקן ושפם לבנים. הוא היה בעל יופי מיוחד