חדשות מגאורגיה

עשרות אלפי מפגינים בטביליסי כנגד רוסיה עשרות אלפי גאורגים מחו בשבת כנגד רוסיה, בנוסף גינו את ממשלת גאורגיה על כך שהיא לא עושה דבר מלבד להגן על אינטרסים מדיניים.

יפן משנה את שמה של גרוזיה מדינת האיים יפן שינתה את שמה המקורי של המדינה "גורוז'יה" ל-"ג'ורג'יה".

יום המאה ה-26 לידידות הגאורגית יהודית "אני רוצה לומר שהממשלה תעשה הכל בכדי להמשיך את שיתוף הפעולה הישראלי גאורגי."

משרד ההגנה הגאורגי מחליף את המסוקים משרד ההגנה הגאורגי מתכנן להחליף את צי המסוקים של המדינה, במסוקים חדישים יותר, מתוצרת אמריקאית.

סאאקאשווילי העניק אזרחות לכ-1000 טורקים נשיא גאורגיה העניק לאחרונה כמעט ל-1000 אזרחים טורקים אזרחות גאורגית.

ראש ממשלת גרוזיה יבקר בישראל ראש ממשלת גאורגיה, בידזינה איוונישווילי יגיע לביקור בישראל בשבוע הבא. לפני ביקורו, ראיון של ראש הממשלה.

בידזינה איוונישווילי - ראש ממשלת גרוזיה העשירי הוא מתגורר בבית מזכוכית, ברשותו גן חיות של פינגווינים ונכון לשנת 2013 הוא מוגדר בתור אחד מ-200 האנשים העשירים ביותר בעולם. מה שבידזינה איוונישווילי, ראש ממשלת גרוזיה, מחפש כרגע זה כח

בחירות בגאורגיה בתאריכים 10-12 לספטמבר הגיעה לגאורגיה משלחת אמריקאית בין משרדית לביקור. מטרת הביקור הייתה להעריך את מצב טרום הבחירות במדינה, שיתקיימו ב-1 לאוקטובר.

גרוזיה דורשת ריבונות על מנזר עמק המצלבה נשיא גאורגיה, מיכאל סאאקשווילי, הכריז אתמול (25.02.2012) כי ארצו דורשת ריבונות על מנזר עמק המצלבה שהוקם על ידי הכנסייה הגאורגית בירושלים

סקנדל מיס גאורגיה 2007 מיס גאורגיה לשנת 2007 ככה"נ תיפסל וילקח ממנה התואר, לאחר שגילו כי היא נשואה.

גאורגיה

גאורגיה היא מדינת לאום ליברל-דמוקרטית, בעלת מסורת ותרבות עתיקות. ההיסטוריה הגאורגית משתרעת על פני כ-3000 שנים, עם ספרות בלעדית ומסורת אמנותית. תרבותית היסטורית ופוליטית, גאורגיה נחשבת כחלק מאירופה, אולם במקורות שונים משתנה שיוך המדינה והיא נחשבת לפעמים חלק מאסיה ולפעמים מדינה המשתרעת בשתי יבשות. גאורגיה השתמשה באלפבית היווני ובאלפבית הארמי לפני שאימצה את האלפבית הגאורגי (הוכרז על ידי המלך פרנוואז הראשון), שאינו משויך ישירות לשום אלפבית אחר בעולם. בשנת 327, הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של המדינה בממלכה הגאורגית העתיקה של איבריה הקווקזית, והפכה את גאורגיה לממלכה השנייה אחרי ארמניה שקיבלה עליה את הנצרות. התנ"ך תורגם לגאורגית במאה ה-5. מבחינה גאוגרפית, גאורגיה היא מדינה משופעת במשאבים טבעיים רבים. תערובת של אזור אלפיני בהרי קווקז, וחוף ים בעל אקלים סובטרופי של הים השחור, המושך אליו תיירים רבים. כך שבגאורגיה יש גם אתרי ספורט חורף וגם אתרי נופש ימי. גאורגיה, או גרוזיה, הייתה חלק מברית המועצות, וב-9 באפריל 1991, מועד ההכרזה הרשמית על פירוק הברית, זכתה בעצמאות מלאה

מידע ומשמעות השם גרוזיה - גאורגיה בארץ ובעולם

השם גאורגיה מקורות ביוונית מ - גאורגיוס , פרושות - איכר, ולפיכך גאורגיה משמעותה "אדמה חקלאית". בשנת 327 הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של גרוזיה. התנך תורגם לגאורגית במאה ה-5 עד לשנות ה-70 נהוג היה בישראל לקרוא לרפובליקה (הסובייטית דאז) גאורגיה, גרוזיה, או גורג'יה. העדפת השם "גרוזיה" החלה בשנות ה-70, עקב פתיחת שערי ברית המועצות לזמן-מה, ועלייתם של עולים רבים, ביניהם עולים מגאורגיה. העולים החדשים כינו את ארץ מוצאם גרוזיה, על-פי שמה ברוסית, ומאז נעשה שם זה רווח בפי דוברי עברית. מלבד ברוסיה ובישראל, מקובל השם גרוזיה בכמה מדינות סלאביות וביפן. ברוב מדינות העולם נהוגים השמות גאורגיה, גורג'יה, גורג'יסטאן, ג'ורג'יה וכדומה. ב-2005 ביקש שגריר הרפובליקה בישראל, לאשה ז'ווניה, שהוא דובר עברית, לחדול מהשימוש בשם גרוזיה ולהעדיף את השם גאורגיה. שתי סיבות עומדות מאחורי הבקשה: רצונה של הרפובליקה לנתק לחלוטין את הקשר בינה לבין רוסיה, ורצונה של הרפובליקה ליצור זיקה בין גאורגיה המודרנית לקהילות הגאורגיות שישבו בירושלים שנים רבות. במנזר הגאורגי של עמק המצלבה, למשל, התגורר במאה ה-11 שותא רוסתוולי, מחברו של האפוס הגאורגי הלאומי "עוטה עור הנמר

היסטוריה

העת העתיקה ההיסטוריה הגאורגית מתחילה בתקופת הברונזה בדרום מערבה של גאורגיה המודרנית בממלכת דיאוחי וממלכת קולחתי. על פי המיתולוגיה יוונית יאסון הגיע לממלכת קולכיס על מנת לשדוד את גיזת הזהב. הממלכות איבדו את עצמאותן לטובת ממלכת אוררטו במאה ה-8 לפנה"ס. במאה ה-6 לפנה"ס הוקמה ממלכת אגריסי במערבה של גאורגיה. עם הזמן, צמחה גם במזרחה של המדינה ממלכה נוספת, ממלכת איבריה. שתי הממלכות הן בין האומות הראשונות בעולם להתנצר - איבריה ב-337, ממלכת אגריסי ב-523.

ימי הביניים בתחילת ימי הביניים, נפלו הממלכות הגאורגיות לרגלי הכובשים הערבים. הממלכה הערבית שהוקמה נקראה אמירות טביליסי והשתרעה על כמחצית שטח גאורגיה כיום. ברבות הימים פרשה האמירות מהאימפריה הערבית, דבר שהביא לחורבנה של העיר טביליסי. הגאורגים השתחררו מעול הערבים רק במאה ה-11, לאחר 400 שנות שלטון זר. תור הזהב של גאורגיה היה במאה ה-21, אז הייתה המעצמה החזקה במרכז אסיה. תקופה זו התאפיינה בפריחה תרבותית ודתית, כפי שבאה לידי ביטוי ביצירת המופת הספרותית של שותא רוסתאוולי ובניית האקדמיות התאולוגיות במנזרי גלאתי ואיק'לתו. לפסגה תרבותית ופוליטית זו גאורגיה האמירה תחת מלכותה של המלכה תמר (1184-1210). למרות מלחמות ההשרדות התכופות נגד שכניה המוסלמים, הייתה זו גם תקופת סובלנות דתית כלפי נתיניה המוסלמים והיהודים של הממלכה הגאורגית. במאה ה-13 הממלכה נכבשה בידי המונגולים, שהיו אז בשיא כוחם. המונגולים שלטו בגאורגיה כשהם מותירים את המלוכה הגאורגית על כנה. כתוצאה מסכסוכים בין האצילים ובינם לשלטון המרכזי, התפרקה הממלכה הגאורגית למספר דוכסויות (כארתלי, קאחתי, אימרתי, סאמגרלו, גוריה, סוואנתי ואבחזיה) במאה ה-15, דבר שנוצל היטב על ידי שכניהם, האימפריה העותומנית והאימפריה הפרסית במאה ה-16. הכיבוש הזר, שלווה במסעות-עונשין אכזריים בעקבות המרידות הגאורגיות התכופות, רושש את האוכלוסייה ושיעבד אותה יותר לאדוניה הפיאודליים. בתחילת המאה ה-18 ניסה המלך וחטנג ה-VI לשקם את הממלכתיות ברפורמה חוקית ובסיוע לתרבות. בהוראתו נוסד בשנת 1709 בית הדפוס הגאורגי הראשון בבירה טביליסי, אך שמרנותו הפוליטית עמדה בעוכריו, והוא נכשל בחילוצה של ארצו מן הקיפאון הכלכלי-חברתי.

הכיבוש הרוסי בשנת 1783 רוסיה והממלכה הגיאורגית כארתלי-קאחתי חתמו על החוזה של גאורגייבסקי, שלפיו הפכה כארתלי-קאחתי למדינת חסות של רוסיה. הדבר לא מנע את ביזת טביליסי, בעקבות קרב קרצניסי משנת 1795. ב-8 בינואר 1801 חתם הצאר פאבל הראשון על צו המספח את ממלכת כארתלי-קאחתי לאימפריה הרוסית, צו שאושר גם על ידי בנו אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב-12 בספטמבר 1801. השליח הגאורגי בסנקט פטרבורג הגיב במכתב מחאה, שנשלח לנסיך קורקין, שהיה סגן השגריר. במאי 1801, הגנרל הרוסי קרל היינריך קנורינג הדיח את היורש הגאורגי לכס המלכות, דויד בטונישווילי, וייסד ממשלה בראשות הגנרל איוון פטרוביץ' לסרייב. האצולה הגאורגית לא קיבלה את ההדחה עד אפריל 1802, כאשר גנרל קנורינג הקיף את האצילים בקתדרלת סיוני שבטביליסי והכריח אותם להישבע אמונים לאימפריה הרוסית. אלה שלא הסכימו נעצרו באופן זמני. בקיץ 1805 יחידות של הצבא הרוסי, בנהר אסקרני ליד זגם, הנחילו מפלה לצבא הפרסי, ובכך הצילו את טביליסי מכיבוש. בשנת 1801, אחרי קרב קצר, נכבשה הממלכה הגאורגית המערבית, ממלכת אימרתי, על ידי הצאר אלכסנדר הראשון. המלך האימרתי האחרון, והשליט האחרון לבית בגרטיוני, סולומון השני, מת בגלות בשנת 1815. משנת 1803 ועד שנת 1878, בעקבות מספר רב של מלחמות רוסיות נגד התורכים והפרסים, סופחו מספר מחוזות נוספים של גאורגיה לאימפריה הרוסית (בתומי, ארטווין, אחלציחה, פותי ואבחזיה). דוכסות גוריה בוטלה בשנת 1828, ודוכסות מגרליה בשנת 1857. מחוז סוואנתי סופח בהדרגה בתקופה 1857-1859.

עצמאות ב-9 באפריל 1989, בשיא המאבק האזרחי לעצמאות, ביצע הצבא האדום טבח בעצרת שקטה במרכז הבירה - 20 בני-אדם נרצחו (מרביתם נשים צעירות) ועשרות נפצעו. בדיוק כעבור שנתיים, ב-9 באפריל 1991, הכריזה גאורגיה על עצמאותה והקימה את הרפובליקה של גאורגיה, לא לפני הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במרחב הסובייטי ב-28 באוקטובר 1990. כמעט מייד עם העצמאות נגררה גאורגיה למלחמות אזרחים עם בדלנים שנתמכו על ידי רוסיה, מה שהביא להרס כלכלתה. ב-31 ביולי 1992 הצטרפה גאורגיה לאו"ם.

פוליטיקה

גאורגיה היא רפובליקה פרלמנטרית. בראשה עומד הנשיא אשר נבחר אחת ל-5 שנים והוא בעל סמכויות רבות. על הנשיא למנות ראש הממשלה בכפוף לאישור הפרלמנט. כל 4 שנים מתקיימות בחירות לפרלמנט, המונה 235 חברים. המשבר שפרץ, בעקבות הטענה להונאה בפתקי ההצבעה בבחירות לפרלמנט בשנת 2003, גרם למהפכת הוורדים, שהביאה להתפטרות הנשיא המכהן, אדוארד שוורדנדזה, ב-23 בנובמבר 2003. בעקבות המהפכה, שנסתיימה ללא שפיכות דמים, מונתה נשיאה זמנית, מי שהייתה דוברת הפרלמנט, נינו בורג'נדזה. ב-4 בינואר 2004 זכה בבחירות לפרלמנט מיכאיל סאקשווילי, מנהיג המפלגה התנועה הלאומית-דמוקרטית, ונכנס לתפקידו ב-28 בינואר של אותה שנה. בבחירות שנערכו מחדש ב28 במרץ 2004 ניצחה מפלגתו של סאאקשווילי ברוב גדול של המושבים (כ- 75%), עם מפלגה אחת נוספת שהשיגה7.5% מהמושבים (האופוזיציה הימנית) כאשר אחוז החסימה עומד על 7%. בחירות אלה נחשבות בין מהחופשיות ביותר בהיסטוריה העצמאית של גאורגיה. למרות המתיחות הגוברת בין השלטון המרכזי למנהיג האג'רי, אסלן אבשידזה, השפיעו הבחירות על המחוז. בפרלמנט הראשון של סאקשווילי נכללו בין היתר: סלומה זורבישווילי כשרת חוץ, שהייתה שגרירת צרפת בגאורגיה, בהסכמתו של ז'אק שיראק לאחר בקשה של סאקשווילי. סאקשווילי גם כופף את החוק הגאורגי ונתן לזורבישווילי אזרחות גאורגית בנוסף לזו הצרפתית, בניגוד לחוק הגאורגי שלא מאפשר אזרחות כפולה. כמו כן כיהנו בפרלמנט גם יהודיות: ננה פטרקצישווילי, כנציגת העיר ע'וורלי. מזיה פטרקצישווילי תורתלדזה נכנסה לפרלמנט ברשימה הפרופורציונית והייתה התשיעית ברשימה בגוש של האופוזיציה הימנית. אלנה תבדורדזה - יהודיה למחצה ומגינה על זכויות האדם. המתיחות בין הממשלה הגאורגית לשלטון באג'ריה התפתחה במהירות הולכת וגוברת לאחר הבחירות בסוף אפריל. המתיחות הגיעה לשיאה ב-1 במאי 2004, כאשר אבשידזה הגיב לתמרונים הצבאיים של הצבא הגאורגי, שהתקיימו ליד אג'ריה, בפיצוץ שלושת הגשרים המחברים את אג'ריה לגאורגיה על נהר הצ'לוכי. ב-5 במאי הוכרח אבשידזה לגלות מאג'ריה בעקבות הפגנות סוערות בבתומי שקראו להתפטרותו, ורוסיה הגבירה את הלחץ על ידי שר החוץ שלה איגור איוונוב. ב-3 בפברואר 2005, ראש הממשלה זוראב ז'בניה מת, לכאורה מהרעלת פחמן חד-חמצני מדליפה שנגרמה מצינור גז חשוף, בביתו של ראול אוסופוב, סגנו של מושל מחוז כארתלי תחתית. מאוחר יותר, חברו הקרוב של ז'בניה ובעל בריתו משכבר הימים, שר האוצר זוראב נור'אידלי, נתמנה על ידי סאקשווילי למחליפו בתפקיד ראש הממשלה. מאז שעלה לשלטון, בשנת 2003, נתן סאקשווילי דחיפה להתפתחות צבא גאורגיה, והגדיל את היקפו ב-26,000 חיילים. בכלל זה נכללים 5000 חיילים שאומנו בטכנולוגיות מתקדמות על ידי צבא ארצות הברית חלק מיחידות אלה הועברו לבסיסים בעיראק כחלק מהקואליציה הבינלאומית באזור, כשהם משרתים בבעקובה, באזור הירוק של בגדד (מיקומה של מפקדת הקואליציה במרכז בגדד). במאי 2005, הגדוד ה-13 של חיל הרגלים ("שַבנַבַּדה") היה לגדוד הראשון שמשרת במלואו מחוץ לגאורגיה. יחידה זו אחראית לשתי נקודות ביקורת בכניסות לאזור הירוק, ומספקת אבטחה לפרלמנט העיראקי. באוקטובר 2005, היחידה הוחלפה בגדוד ה-21 של חיל הרגלים במדי הקרב של יחידה אמריקאית; הם שירתו תחת הדיוויזיה השלישית של חיל הרגלים. הממשלה הגאורגית טוענת כי שחזרה את "המשטר החוקתי" באבחזיה עילית (עמק קודורי), בחלק היחיד שבו גאורגיה שולטת במחוז המנותק אבחזיה

כלכלה

מבחינה היסטורית, כלכלת גאורגיה הייתה מבוססת על חקלאות ותיירות. הרבה תרבויות עתיקות עברו דרך גאורגיה ולעיתים העשירו אותה ולעיתים השמידו את כלכת המדינה. במאה ה-20, הכלכלה הגאורגית למשטר התכנון הסוציאלי הסובייטי. החל משנת 1991, גאורגיה עמדה בפני שינויים רבים, כאשר השיטה הכלכלית הפכה לקפיטליסטית, כלכלת שוק חופשי. על פי הסטטיסטיקה העדכנית, היבוא עולה על היצוא, והתמ"ג הצטמצם במעט והיה גידול משמעותי בהשקעות ממשלתיות. למרות זאת, על פי הבנק העולמי, גאורגיה נחשבת כמדינה מספר אחת ברפורמות בעולם, כאשר תוך שנה אחת, קפצה ממקום 112 למקום 37 במונחי "קלות עשיית העסקים", כאשר רוב המדינות השכנות נמצאות בסביבות מקום 100 במדד הבנק העולמי. הכלכלה הגאורגית, באופן מסורתי, סבבה סביב תיירות הים השחור, עיבוד הדרים, תה וענבים; כריית מנגן ונחושת; וסקטור קטן של תוצרת תעשייתית ביצור יין, מתכות, מכונות, כימיקלים וטכסטיל. המדינה מייבאת את רוב צרכי האנרגיה, כולל גז טבעי, ומוצרי נפט. מקור אנרגיה פנימי גדול למדי הוא אנרגיית מים. למרות הנזק החמור, שהכלכלה סבלה במהלך הסיכסוכים האזרחיים, החל משנת 1995 התמ"ג צומח והאינפלציה פוחתת. הכלכלה הגאורגית ממשיכה לחוות בעיות תקציב גדולות במהלך רפורמת ירידת המיסים. צמיחת כלכלת המדינה נפגעה אף היא ברובה מהשחיתות שנפוצה במדינה. שקיפות בינלאומית, הוכרה באופן בינלאומי, וכובדה באופן נרחב על ידי ארגונים שהתחייבו למדיניות הדגשת המלחמה בשחיתות בעולם, כאשר היא ממקמת את גאורגיה במקום ה-99 בשנת 2006 במדד השחיתות העולמי (כאשר 1 זה הכי פחות מושחת, וישראל ממוקמת במקום 43). מיקום זה הוא שיפור משמעותי יחסית למדד 2005 שהעמיד את גרוזיה במקום 130. גרוזיה הפריטה את רשת הפצת החשמל במדינה בשנת 1998, ומפיצי החשמל משתפרים עם הזמן. גאורגיה תולה תקוותה בשיקום בזמן הארוך, ובהתפתחות מסדרון תחבורתי בינלאומי שיעבור דרך נמלי המפתח של הים השחור: פותי ובתומי. היבולים העיקריים בחקלאות הגאורגית הם ענבים, תפוחים, פירות הדר, אבטיחים, מלונים ודלעות. מענבים מפיקים יינות, לרוב בשיטה מסורתית (ראו יין גאורגי). מגדלים כבשים, חזירים, פרות ומיני עופות. התעשייה הגאורגית מייצרת מתכות, מנועים וטקסטיל; בתחום התעשייה הקלה: תה, יינות, ריבות ומים מינרליים. גאורגיה מייבאת: דלק, חיטה, מזון, מכונות, חלפים וציוד תובלה. גאורגיה מייצאת מוצרי ברזל ופלדה, מוצרי מזון, טקסטיל, כימיקלים ומכונות. שותפי המסחר העיקריים: רוסיה, תורכיה, אזרבייג'ן וארמניה. אוצרות הטבע של גאורגיה הם: נפט, גז, אבן בניין, ארסניך, בהט, בריטים, ברקת, זהב, חרסיות, כספית, מנגן ופחם

גאוגרפיה

גאורגיה היא מדינה במערב אסיה מצפון יש לה גבול משותף עם רוסיה באורך 723 ק"מ. המחוזות הרוסיים הגובלים בגאורגיה הם: המחוז הפדרלי קרסנודר קראי והרפובליקות קאראצ'אי-צ'רקסיה, קברדינו-בלקריה, צפון אוסטיה - אלניה, אינגושטיה, צ'צ'ניה ודאגסטן. בדרום מזרחה היא חולקת גבול באורך 322 ק"מ עם אזרבייג'ן, וגבול באורך 164 ק"מ עם ארמניה ובדרום עד דרום מערב גבול באורך 252 ק"מ עםתורכיה והים השחור ממערב. גאורגיה נחשבת למדינה טרנס-יבשתית מכיוון שחלקים במערבה נמצאים למעשה באירופה וחלקים במזרחה משוייכים לאסיה. הרי הקווקז הגדולים שמצפונה מקושרים בשרשרת הרי סוראמי או הרי ליחי שבמרכזה להרי הקווקז הקטן שבדרומה. הרי סוראמי מחלקים את גאורגיה לשני אזוריה הגאוגרפיים העיקריים - מזרח ומערב גאורגיה: * מזרח גאורגיה - (להוציא מורדות הרי הקווקז) הוא אזור של עמקי נהרות רחבים, המופרדים בהרים נמוכים יחסית. באזור זה האקלים יבש יותר מאשר במערב בגלל ניתוקו הטופוגרפי מן הים והיותו חשוף לרוחות מזרחיות. האזור מושקה בנהר מטקווארי (קורה), שיובליו העיקריים הם אראגווי, ליאחווי, יורי, אלאזאני וכסאני. * מערב גאורגיה - (להוציא מורדות הרי הקווקז) הוא אזור מישורי יחסית המתחבר להרי הקווקז הקטן בהרים נמוכים שבדרומו. באזור זה האקלים ברובו סובטרופי לח עקב הקרבה לים השחור והיותו חשוף לרוחות מערביות, הגורמות לריבוי משקעים. בחורף יורד כאן (חוץ מבמישור החוף) שלג רב. מישור קולחתי, המהווה את ליבתו המאוכלסת, מושקה על ידי הנהר ריוני, שיובליו העיקריים הם צחניסצק'אלי וק'ווירילה.

אקלים

האקלים של גאורגיה מגוון מאוד בהתחשב בגודלה הקטן של המדינה. ישנם 2 אזורי אקלים עיקריים המזרחי והמערבי. רכס הרי הקווקז הגדול משחק תפקיד חשוב במיתון אקלימה של גאורגיה, ומגן על המדינה מחדירה של אוויר קר יותר מצפון. רכס הרי הקווקז המשני מגן במיוחד על האזור מהשפעת אוויר חם ויבש מדרום. רוב חלקה המערבי של גאורגיה שוכנת באזור אקלים סובטרופי לח עם כמות משקעים שנתית הנעה בין 1000-4000 מ"מ. כמות המשקעים מתחלקת בצורה אחידה במהלך השנה. אף על פי שירידת הגשמים יכולה להיות כבדה במהלך חודשי הסתיו. האקלים של האזור משתנה באופן משמעותי באזורים הגבוהים של גאורגיה, וכאשר האזורים הנמוכים של מערב גאורגיה הם באופן יחסי חמים במשך השנה, אזורי ההרים ומרגלות ההרים (כולל את הקווקז הגדול והקווקז המישני) קרים, הקייצים רטובים ושלג בחורף (השלג נערם לעיתים לגובה של 2 מטר בהרבה מחוזות. אג'ריה הוא המחוז הרטוב ביותר של הקווקז, כאשר יער הגשם הממוזג מטירַלה, מזרחית לכובולתי מקבלת בסביבות 4500 מ"מ של משקעים לשנה. למזרח גאורגיה יש אקלים הנע בין מאקלים סובטרופי לח לאקלים ים תיכוני. מזג האוויר באזור מושפע מאוויר יבש הנע מאזור הים הכספי/מרכז אסיה ממזרח ואוויר לח המושפע מהים השחור ממערב. חדירת האוויר הלח מהים השחור נחסמת לעיתים קרובות על ידי מספר רכסי הרים (רכס ליחי ורכס מסחתי) שמפרידים את החלק המזרחי והמערבי של המדינה. כמות המשקעים השנתית נמוכה בהרבה ממערב גאורגיה ונעה בין 400-6100 מ"מ. התקופה הרטובה ביותר מופיעה בדרך כלל באביב והסתיו, כאשר חודשי החורף והקיץ נוטים להיות היבשים יותר. הקיץ ברוב מזרח גאורגיה חם (במיוחד במישורים ובאזורים הנמוכים), והחורפים קרים יחסית. כמו בחלקה המערבי של גאורגיה החלקים הגבוהים של גאורגיה משחקים תפקיד חשוב והתנאים האקלימיים מעל לגובה 5100 מטר מעל פני הים קרים יותר בהרבה מהחלקים הנמוכים של גאורגיה. האזור השוכן מעל לגובה 2000 מטר מעל פני הים לעיתים קרובות קפוא ומושלג גם בחודשי הקיץ